משוב ובקרה עצמית על הפעילות שלי בפנימייה מפי החניכים

משוב ובקרה עצמית על הפעילות שלי בפנימייה מפי החניכים.

3.2.2009 בחירות לוועדת ספורט
המקום: חדר אוכל
נוכחים: כל ילדי הפנימייה כ-70 ילדים
משך הפגישה: שעה
נושא הפעילות: בחירות לוועדת ספורט.
בכל שנה מתקיים יום בחירות בכול הקבוצות בפנימייה, הבחירות הם לוועדת ספורט, 2 ילדים מכל קבוצה נבחרו להיות בוועדת ספורט של הפנימייה והם אחראים על הקשר של המנהלה עם החניכים בכול מה שנוגע לענייני ספורט בפנימייה.
ראשית כל אני חייב לציין כי ביום הבחירות הייתה התרגשות כללית אצל כל הילדים.
ד – גם אם אני אבחר אני לא רוצה להיות זה לוקח לי זמן פנוי. גילי- רק מי שרוצה יכול להיות בוועדת הספורט וזו זכות גדולה.
ש – איזה כיף לי שנבחרתי אני ממש מתרגש ושמח. גילי- אני שמח שנבחרת מגיע לך אתה ילד אחראי שאוהב לעזור ויש לך רעיונות טובים מאוד.
ד – ידעתי שאני לא אבחר לא אוהבים אותי בקבוצה שלי ורק בגלל זה לא בחרו אותי.

22.2.2009 - נגנב ציוד מחדר ספורט פעילות הספורט הופסקה עד להחזרת הציוד.
הרוחות בפנימייה סערו לא ויתרתי עד שהציוד הוחזר והחניכים שקשורים לכך הוענשו.
א- מה אנחנו אשמים שילדים גנבו.
א- זה לא פייר ולא הוגן לעשות עונש לכל הילדים בגלל כמה גנבים.
נ- רוצים אימון כדורגל ואחר כך תטפל בילדים שגנבו.
א (מדריך)- החלטה מצוינת עד שלא יוחזר הציוד להשהות כל פעילות ספורטיבית.
פ- אני יודע מי היו הילדים אבל אני לא רוצה להלשין.

24.2.2009- מפגש עם בית ספר לכדורגל מכבי קרית גת באצטדיון העירוני
המקום: אצטדיון עירוני בקרית גת
נוכחים: 20 ילדים מהפנמייה ועשרות ילדים מבית הספר לכדורגל
משך הפעילות: שעתיים
כל הילדים ללא יוצא מן הכלל התרגשו מאוד ונהנו מאוד מהפעילות יוצאת הדופן.
לפני המשחק הראשון חילקתי את הילדים לקבוצות והסברתי להם שהם לא צריכים להתרגש ולשחק כדורגל כמו שהם יודעים, הסברתי להם שהם חייבים לשחק בצורה הוגנת.
ו– למה אין לנו תלבושות כמו של קרית גת.
גילי-שנה הבאה ב"ה אני אנסה להשיג תורם ולקנות לכם תלבושות כמו של קרית גת.
ש – היה לנו כיף אבל חבל שהפסדנו.
גילי- לא נורא העיקר ששיחקנו ונהנתם לפעמים הניצחון זה לא הדבר הכי חשוב.
ב – בפעם הבאה ננצח אותם הלוואי שיהיה לנו עוד משחק נגדם.
גילי- כן בדיוק אנחנו נתאמן ונבוא יותר מוכנים וננצח אותם.

10.3.2009 – הופעה של החוג התעמלות קרקע במסיבת פורים
המקום: מגרש הספורט בפנימייה
נוכחים: כל ילדי הפנימייה אנשי הצוות והמשפחות של הילדים כ-250 איש.
משך הפעילות: הופעה של 5 דקות.
א – אני כ"כ מתרגשת
ס – ההורים שלי פה אני מפחד שאני לא אצליח לעשות את התרגיל האחרון
נ – אני לא מתרגש בכלל בכלל וממש כיף לי.

16.3.2009 – טורניר בייסבול
המקום: מגרש ספורט נווה חנה
נוכחים: כל ילדי הפנימייה כ-50 ילדים
משך הפעילות: שעה
ד- זה לא אותם חוקים שלימדו אותנו בבית הספר
ש- אני מאוד אוהב את המשחק הזה היינו משחקים אותו פעם בבית בקריית מלאכי.
ב- משחק הכי כיף שבעולם אני רוצה לשחק אותו כל שבוע.
ג- אני לא מצליחה לחבוט בכדור הוא כל הזמן בורח לי.
ח (מדריך)- הילדים מאוד נהנים פעם ראשונה שהם שיחקו אותו בפנימייה.
ד- המחבט לא אמיתי וגם הכדור, המחבט האמיתי הוא מקל עבה.

24.3.2009 – מרוץ האביב
המקום: פנימיית נווה חנה
נוכחים: כל ילדי הפנימייה כ-70 ילדים
משך הפעילות: שעתיים
א– רוצה לרוץ נגד המדריכים.
ד- המסלול ארוך מידי קשה לרוץ כ"כ הרבה.
ע- למה רק המקומות הראשונים קיבלו מדליות.
וי- תחרות הכי כיפית שהשתתפתי בה.
ק- אלינה דחפה אותי בתחילת המרוץ ובגלל זה לא ניצחתי אותה.
מ- רוצים עוד תחרות של ריצה.
א- רוצים תחרות על פרסים של קפיצה למרחק ולגובה.

5.4.2009 – ישיבת צוות נאמני ספורט
המקום: חדר ספורט
נוכחים: חברי וועדת הספורט 10 ילידם
משך הפעילות: 20 דקות.
גילי- הסברתי לילדים מה התרחש השבוע ועדכנתי אותם לגביי המשך החודש והפעילויות שיתקיימו, נתתי להם כל אחד בתורו להגיד את מה שהוא חושב.
כמה מן החברים טענו כי בטורניר הכדורגל הכוחות אינן שווים ושצריך לערבב את כל הקבוצות ולעשות בחירות מחדש.
ש – לא למה מה קרה עד שיש לנו קבוצה טובה ואנחנו לוקחים את האליפות אז ילדים מתבכינים.
א – ילדים מהפנימייה חושבים שאין מספיק שעות של חוגי כדורגל הם אומרים שלא מספיק להם שעה אחת בשבוע. גילי- השנה אנחנו נשאר עם שעה אחת בשבוע שנה הבאה אולי נעשה יותר משעה אחת.

5.5.2009 - חלוקת תעודת הצטיינות לחניך מצטיין : סלמן מקבוצת נתיב לשלום זכה בפרס.
המקום: קבוצת נתיב לשלום
נוכחים: כל ילדי הקבוצה 15 ילדים
משך הפעילות: 10 דקות
גילי- הסברתי על התהליך שכל חודש אני בוחר חניך מצטיין ונותן לו פרס גדול, הסברתי על שהחניך המצטיין שנבחר הוא גם תלמיד טוב וילד ממושע.
ס– אני מאוד מבסוט אני אמשיך להיות ילד טוב ושחקן כדורגל מצטיין.
א – למה סלמן קיבל הוא תמיד רב איתי ומרביץ לי.
ש – יש לי גם סיכוי לקבל תעודה.
ג (מדריכה) – אני מאוד שמחה שנתת לסלמן את הפרס הוא מאוד השתפר בלימודים ובהתנהגות כל הכבוד לך הוא מאוד אוהב אותך ומרוצה מאוד בחוגי הספורט.

13.5.2009
פגישה ראשונית+אימון ראשון הכנה לטריאתלון
המקום: חדר ספורט
נוכחים: 15 בנות מגילאים 10-15
נושא הפעילות: שיחת פתיחה והסבר לקראת הטריאתלון שיתקיים ב6.6.
משך המפגש: שעה
הסברתי לבנות את כל התהליך שנעבור יחד לקראת הטריאתלון על האימונים השעות מי יאמן כמה אימונים יהיו בשבוע, למה חשוב להתאמן המטרות שלי וכללי ההתנהגות. בנוסף ביקשתי מהבנות להיכנס לבלוג ולהגיב ולשאול שאלות וכו'.
בסוף האימון ניגשה אלי רחל ואמרה לי שכואבות לה הרגליים מאוד.
עניתי לה שהיא חייבת לעשות מתיחות כמו שצריך ולהתמקד על השרירים שכואבים לה.
האימון הסתיים הבנות לא דיברו איתי על האימון והם הגיבו בבלוג.



6.6.2009 טריאתלון
המקום: חוף הים בהרצלייה
נוכחים: כ-1000 איש, 15 בנות מהפנימייה
נושא הפעילות: תחרות טריאתלון בהרצליה בהשתתפות כ-500 נשים מכל הארץ הקבוצה של הפנימייה התחרו בטריאתלון עממי מעורב, 3 קבוצות ובה 3 בנות אחת הייתה השוחה אחת רוכבת אופניים ואחת רצה.
משך המפגש: 4 שעות
ר: אני מאוד מתרגשת
ט: (לקראת הזינוק זרקה את האופניים ולא רצתה להשתתף) אני לא רוצה להשתתף אין אוויר בגלגלים שלי.
א: ואיי כמה אנשים איזה יופי הכי כיף להיות במקום כזה יפה.
ה: מתי אנחנו עושים חימום אנחנו צריכים לפני הריצה גילי: חצי שעה לפני הזינוק אנחנו נעשה חימום.

המשך תהליך המחקר שלי

שלום לכולם אני נמצא כעת בשיא המחקר שלי, וברצוני לשתף אתכם בכל התהליך שעברתי מתחילת הקורס:

בהתחלה זיהיתי בעיה חשבתי לעצמי האם עדיף לקיים אינטראקציה עם הילדים בפנימייה דרך האינטרנט או בדרך הרגילה פנים מול פנים.

לאחר מכן שאלתי את עצמי שאלה: האם הבלוג משפר את האינטראקציה של מדריך בני נוער בהשוואה לאינטראקציה פנים מול פנים? זו אכן שאלה שקשה לענות עליה ושווה לפתח עליה עבודה סמנריון, אז התחלתי לעבוד פתחתי בלוג http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=sportnv פירסמתי את הבלוג בכל הפנימייה ולימדתי את הילדים איך להיכנס איך לרשום תגובות ואיך להתנהל בתוך הבלוג, הילדים שיתפו פעולה והבלוג עובד כמה חודשים ויש לו יותר מ2500 כניסות בהתחשב שבפנימייה ישנם 170 חניכים זה מספר מאוד גבוהה. היום אני נמצא באמצע המחקר שלי והוא איסוף הנתונים מהשטח החלטתי לתעד את האינטראקציה שלי עם הילדים פנים מול פנים, אני מוכרח לציין שכבר הגעתי לכמה מסקנות אך אני אשמור אותן לסוף המחקר.

בדיוק עכשיו אני כמעט מסיים את איסוף הנתונים ואת התיעוד של האינטראקציה ואני אפרסם אותו בהקדם ואגיע מוכן לפגישה השישית שלי אצל רפי.

שבת שלום לכולם וחג שמח...

פגישה עם רפי תאריך 6.5.2009

לאחר הפגישה עם רפי היום יצאתי עם כמה וכמה תובנות ומסקנות לגביי במשך העבודה, ראשית שאלת המחקר הסופית שלי היא: האם הבלוג משפר את האינטראקציה של מדריך בני נוער בהשוואה לאינטראקציה פנים מול פנים? בעזרת שאלת המחקר אני אצטרך לשאול ולחקור מספר דברים: מה זה משפר יותר, האם הילדים מספרים על יותר דברים לעומק בבלוג או בעל פה, האם יש הבדלים במאפייני של האינטראקציות. וכו'...

הצגתי בפני רפי את התיעוד שלי והא ביקש ממני להוסיף פרטים לתיעוד, כגון:פרטים, שעה, משך הזמן, מספר משתתפים, מי המשתתפים, מי פנה אליי, האם אני יזמתי את הפנייה, רקע מפורט על האירוע. תיאור של החלק שלי, מה אמרתי ואיך אמרתי.

במשך השבוע אני אעלה את התיעוד שלי לבלוג.

סיכום פגישה עם רפי 26.3.2009

בשיחתי עם רפי אתמול בצהריים הגענו להחלטחה משותפת על נושא העבודה שלי, הנושא הוא: עיצוב סביבת הבלוג בנושאי ספורט לצרכים של רפלקציה על אינטראקציה מדריך ובני נוער.
בנוסף דנו ב"מה לחקור" ו"איך לחקור". רפי הזכיר לי כמה חשוב לתעד את כל התגובות ביומן האישי שלי ולתאר מה קרה בבלוג ואיך אני מפתח את הנושא.

סקירת ספרות

סקירת ספרות:
ראשי פרקים:
1. סביבה לימודית
2. סביבת לימודים מתוקשבת
3. תפקיד המורה בסביבה מתוקשבת
4. מהו בלוג

1. סביבה לימודית
הסביבה הלימודית אינה ערב-רב של אלמנטים ,המקובצים באופן סתמי, אלא היא מערכת של מרכיבים, הקשורים זה בזה ונותנים משמעות זה לזה ,והמכוונים במשולב למטרות של למידה. בצירופם נותנים מרכיבים אלה את ה-"טעם" העיקרי של הסביבה הלימודית (אפופת חרדה - או רגועה; למדנית - או חמקנית; וכו') ואת הצירים העיקריים, שסביבם היא מאורגנת: מרכזיות המורה. חומר הלימוד, הבחינות, היחסים הבין-אישיים וכו'.(סלומון 1996). סלומון מציין שתי תכונות המאפיינות את אותם מרכיבים והם:
א. התוכן, אשר יכול לשלב בתוכו יחסים תחרותיים או תומכים, התנהגות מורה סמכותית או מנחה וכיו"ב.
ב. המבנה הכללי של היחסים שבין המרכיבים, דהיינו יחסי הגומלין שבין המרכיבים.
אם ננסה לתת דוגמא מהשטח נבחין כי בסביבת לימודים אחת מרכז הפעילות תהיה כישוריהם של התלמידים וחרדת הבחינות ואילו שיתוף הפעולה חקר ואהבת המקצוע שוליים לגמרי. לעומת זאת בסביבה לימודית אחרת דווקא שיתוף הפעולה ועומק החקר הם מרכזיים ,ואילו כישורים, וחרדת בחינות הם שוליים. גם כאן יש שני היבטים המשלימים זה את זה. ההיבט האחד, משמעו שהמרכיבים השונים מופיעים בדרך-כלל יחד כ"ענן של גורמים, הקשורים זה בזה" (סקאר 1985): עבודות צוות מתקשרות בדרך-כלל עם בעיות פתוחות למחצה, עם מורה כמנחה ,עם תקשורת אינטנסיבית ועם הוראה הדדית. הוראה פרונטאלית מובנית מאופיינת בדרך-כלל בהבדלי מעמד ברורים בין היודע לנבחנים, בבעיות משמעת ,בשינון, ביחסי תחרות וכדומה.(סלומון 1996). ההיבט השני של קשרים בין המרכיבים משמעו שאין המרכיבים בעלי משמעות עצמאית. משמעותו של כל אחד מהם מושפעת מן המשמעות של מרכיבים אחרים.

2. סביבת לימודים מתוקשבת

סביבת למידה מתוקשבת – סביבה לימודית עתירה טכנולוגיה, המזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרות ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים ותקשורת חוץ בית ספרית במהלך יום הלימודים ומחוצה לו.(טמיר 2007).
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התקופה הנוכחית היא התפתחותן המהירה של טכנולוגיות מחשבים ותקשורת. טכנולוגיות אלו חדרו לתחומים רבים בחיינו וחוללו מהפכה של ממש בחיי היום-יום, בחברה ובתרבות. מבחינה תרבותית, ניתן לומר כי הפן הבולט ביותר של טכנולוגיית המחשוב הוא מרכזיותה בתחום המידע. כדברי גבריאל סלומון, "היא משתתפת בהפיכת העידן שאנו חיים בו לעידן המידע והופכת את שבילי התקשורת שלנו לאוטוסטראדת מידע' ". אכן, זהו שינוי ניכר ומשמעותי בכל הקשור למידע: בארגון ואגירה של המידע, בדרכי התקשורת להעברת המידע, במידת הזמינות שלו, בדרכי הגישה אליו, וכן באופני הייצוג של המידע בטקסטים הדיגיטאליים. מהפכה זו מוצאת את ביטויה כאשר אנו מבקשים מידע לצרכים שימושיים, והשפעתה ניכרת גם בחיינו המקצועיים ובתחום הלימודי-אקדמי. בתחום זה היא מציעה אפשרויות תקשורת חדשות למטרות לימודיות, משכללת את טכנולוגיית הכתיבה, משנה את דרכי הגישה לטקסטים ואת דרכי איסוף הנתונים, ומרחיבה את האפשרויות לחקירה ואת האמצעים ליצירה ולהפצה של הידע החדש.
יישום טכנולוגיית התקשוב בחינוך מאפשר ללומדים ולעוסקים בחינוך ובהוראה להשתחרר מכבלי המרחב והזמן ולקיים אינטראקציות לימודיות בזמנים גמישים ובאתרים שאינם סמוכים זה לזה פיזית. באמצעות הסביבה הלימודית הווירטואלית, כיתת הלימוד הטיפוסית אינה כבולה עוד לארבע קירות, אלא פתוחה לתלמידים ומומחים מכל העולם. (ניר-גל 2001).
ע"פ ד"ר רחל טמיר לסביבה הלימודית המתוקשבת יש מספר עקרונות פדגוגיים והם כוללים: זמינות ונגישות מרבית לאמצעים הטכנולוגים לשם התמיכה בלמידה במהלך התרחשותה, ארגון גמיש ומשתנה של זמן, קבוצות לומדים, תכנים וחומרים, שימוש בטכנולוגיה לשם הרחבה הסביבה הלימודית מעבר לגבולות הזמן והמקום של הכיתה, שיתוף פעולה בין בתי הספר לבית, לקהילה ולגורמים אחרים, פיתוח אסטרטגיות למידה עצמאית וטיפול במידע, תוך הדגשת שיקולי הדעת של הלומד לבחירה אחראית בהתאם למטרותיו, רכישת מיומנויות מחשב, יצירת האפשרויות לפעילות מתוקשבת כחלק מהפעילות הלימודית השוטפת, והחשוב לעניינינו: לתת מענה ללמודים שונים, עם מיומנויות למידה שונות, סגנונות למידה שונים, צרכים שונים ותחומי עניין שונים.(טמיר 2007).
לעומת זאת , חקר סביבות למידה מתוקשבות מעלה גם כי קיימות בעיות המקשות על הלומד בסביבה הווירטואלית: בין הבעיות הללו ניתן למנות את היעדר המסגר החברתית אשר מקשה על תלמידים ללמוד, תחושת הבדידות של התלמיד , תחושת "ההליכה לאיבוד" בעקבות עומס המידע ברשת וחוסר המיקוד במגוון המידע האדיר ברשת, חוסר "קשר עין" המאפיין כיתה רגילה ( הן מורים והן תלמידים מתקשים לקיים תהליך של למידה מרחוק עם דמויות "וירטואליות" שלא ניתן לחוש אותן), חוסר בכישורים ללמידה מרחוק, חוסר מוטיבציה, חוסר בתמריצים וטכנופוביה; נוסף לכך קיימות בעיות טכנולוגיות וארגוניות (ניר-גל, 2001).
3. תפקיד המורה בסביבה מתוקשבת
בספרות החינוך והמחקר דנים בשינויים בתפקיד המורה הצפויים בגלל השימוש במחשב למטרות של הוראה ולמידה. סלומון (1996) מציג את תפקידי המורה בכיתות עתירות-טכנולוגיה כמאבחן וכמנחה שתפקידו הוא לעבוד עם צוותי תלמידים ולעזור להם להתקדם בעצמם בהתמודדות עם המשימה שהמחשב מציג בפניהם. לדעתו, ההוראה והלמידה בכיתה עתירת טכנולוגיה צריכה להיות מבוססת על הבנות חדשות באשר לפסיכולוגיה של הלמידה ולטכנולוגיה ולאפשרויות שטכנולוגיות המחשב מזמנות למימוש סביבות למידה ממוחשבות מושכלות. שיידלינגר (1999) מציג את המורה כמחנך האישי של הלומדים באמצעות המחשב. תפקידו להיות גורם משלים למחשב באמצעות הענקת תשומת לב אישית לתלמיד, והדגשת המעורבות האנושית והמגע הבין-אישי. ניר-גל וקליין (1999) מאפיינות התנהגויות הוראתיות יעילות של המורה בסביבה הממוחשבת עם דגש על משתני תיווך (Feuerstein, 1979; 1980) והם: התכוונות והדדיות (מיקוד); תיווך למשמעות (ריגוש); טרנסנדנטיות (הרחבה מעבר לסיפוק הצורך המיידי); תיווך רגשות תחושת יכולת (עידוד); וויסות התנהגות. לדעתן, ההנחיה התיווכית היא המאפשרת את ניצול המחשב לפיתוח כישורי חשיבה ולמידה. היכולת הנדרשת מהמורים כדי לעשות שימוש נבון ואינטליגנטי בטכנולוגיות המחשב ככלי עזר ללמידה, מחייבת אותם לנווט תהליכים דינמיים, משולבי מחשב, בכיתה, כולל תהליכים קוגניטיביים, חברתיים ואישיים (לוין, 1995).
גולדשטיין וסימקה (1999) מדווחות על הצורך בעזרה ותמיכה טכנית בכניסה לאינטרנט ובקיום התקשורת מרחוק. מאידך הן מציינות את התפקיד המרכזי של המנחה, כמעודד ומעורר מוטיבציה להשתתף בדיונים הוירטואליים, וב"שבירת המחסומים" להשתתף בסביבה המתוקשבת באופן שוטף וידידותי יותר. מניתוח מאפייני תפקיד המורה בלמידה הוירטואלית, העולים מספרות המחקר, ניתן לזהות תחומי הנחיה מרכזיים שנדרשים מהמורה בלמידה המתוקשבת, והם: התחום טכני-תפעולי, התחום התוכני, התחום הקוגניטיבי והתחום חברתי, לצד תחומים משמעותיים אישיים-ריגושיים.
ברם למרות האמור לעיל, לגבי תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, מסקירת ספרות המחקר נראה, שהדיון בתפקידי התלמיד והמורה בסביבה הוירטואליות תופס אומנם מקום נכבד בספרות המקצועית בשנים האחרונות, אך יש צורך במחקרים רבים נוספים כדי למפות את הבעיות, ההזדמנויות והאפשרויות שמזמנות הטכנולוגיות החדשות לחינוך.(ניר-גל 2001).
4. מהו בלוג
נהוג להסביר שבלוגים אינם אלא "יומני רשת" – יומנים אישיים שנכתבים (ומתפרסמים) על גבי אתרי אינטרנט, כאשר הרשימות שמופיעות בהם מאורגנות לפי תאריך. ההגדרה הזאת אכן נכונה, אבל מוגבלת ביותר. יש אמנם סוגים רבים של בלוגים, ואין הגדרה אחת שתכלול את כולם, אבל אחד המאפיינים החשובים של בלוגים רבים הוא ההמלצה התמציתית על קטע כתיבה אחר, שבו כותב הבלוג נתקל. כותב בלוג אחד מוצא בבלוג אחר רשימה מעניינת במיוחד ויוצר קישור אליה בבלוג שלו, תוך כדי תיאור קצר שלה או תגובה אליה. אולי בבלוג שלו הוא מסביר למה הוא מסכים עם מה שהוא קרא, ואולי הוא מתווכח עם אותה רשימה. וכמובן, מי שקורא את הבלוג שלו יוכל להגיע לאותה רשימה מקורית כדי להתרשם בעצמו, וגם להמשיך את הדיון בתגובה בבלוג שלו. נוצרת במת דיון ציבורית – מה שמכונה "בלוגוספירה". אבל באותו הזמן שהדיון מתנהל ברמה הציבורית, מתרחש גם דיון פנימי, אישי, של כותב הבלוג עם עצמו. תוך כדי בחירת אותן רשימות שאליהן כותב הבלוג מתייחס, הוא מפתח ומזכך את החשיבה של עצמו. (הורביץ ___).
בחמש השנים האחרונות בולטת תופעת הבלוגים (בלוג - שיבוש סלנג של web log) כז'אנר מוביל באינטרנט, הן במובן הצורני של רשומות קצרות המתעדכנות באופן שוטף בפורמט כרונולוגי הפוך, והן במובן התוכני של כתיבה אישית, בלתי פורמלית בעלת אופי יומנאי, במגוון נושאים. כל רשומה מתוארכת כזו מכונה "פוסט" (post, הטיה: posting). לפיכך בלוג מצוי על התפר שבין אפליקציה לתוכן, ומאחר שמקובל לצרף אליו תגובות, הוא משיק לז'אנרים של פורום. אפליקציות קוד פתוח כמו wiki ומהווה חלק מהעולם הרעיוני של תוכנות חברתיות (social software). (וייסמן 2004).


הז'אנר התפתח בהדרגה מאז 1997 והבחין עצמו מאתרים אישיים גרידא בפורמט, בקצב העדכון ובאופי האינטראקציה. בראשית ימי הרשת שררו אמונות אוטופיות על יכולתה של הטכנולוגיה החדשה לשחרר אותנו ממגבלות מוסדיות ולחבר אותנו לתודעה קולקטיבית שוויונית. אך עד מהרה שיעתקו עצמם לרשת המוסדות הכלכליים והתקשורתיים המוכרים. ז'אנר הבלוגים, הצובר פופולריות, מחזיר חלק מהכוח לידי הנמענים/הגולשים ומאפשר להם להפוך למוענים ויוצרי תוכן. הבלוגים צוברים מעמד של תקשורת אלטרנטיבית הצומחת מלמטה וזוכה לכבוד מהתקשורת המסורתית, שאף משתמשת בה כמקור מידע.(וייסמן 2004).



ביבליוגרפיה
וייסמן,כ. (2004). של מי הבלוג הזה לעזאזל, גיליון 30,נמצא ב: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10911
סלומון,ג. (1996). סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה: הצעת מסגרת מושגית, נמצא ב: http://ceti.macam.ac.il/FileManager/Users/27/seminaryon_2004-5/articles/salomon.htm#9
הורביץ,ג.( ). הסביבה המידעית - על בלוגים וחשיבותם להתפתחות הכתיבה אצל תלמידים, נמצא ב: http://www.kav-lahinuch.co.il/?pg=&categoryid=444&articleid=2469&searchparam=בלוגים
ניר-גל, ע. (2001). תפקיד המורה במרחב הלמידה הווירטואלי:
היבט חדש מתוך צורכי הסטודנטים. נמצא ב: http://web.macam98.ac.il/~nirgalo/a-publish&study/lm-dapim.htm
טמיר,ר. (2007) סביבות למידה הוראה מתוקשבות, נמצא ב: http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/58E1C0E6-0E83-4F03-BF99-89F5140B8A13/0/8.pdf

שינוי כיוון

שלום לכולם לאחר שיחה משותפת עם רפי הגעתי למסקנה והחלטתי לשנות את נושא העבודה שלי נושא העבודה הוא: לימוד והכרת סביבת הבלוג לפעילות חינוכית/לימודית.
כרגע אני בשלב פיתוח בלוג-ספורט בפנימייה בה אני עובד אשמח אם תכנסו לבלוג ותגיבו, תתנו רעיונות והצעות לשיפור.
כתובת הבלוג blog.tapuz.co.il/sportnv

מערכת סקולי...

מערכת סקולי היא מערכת בו כל מורה מדווח על פעילות הכיתה שלו כגון:איחורים חיסורים הפרעות ציונים וכדומה, המערכת היא מין יומן מורה אלקטרונית, על כל מורה לדווח פעם בשבוע על כל כיתה בה הוא מלמד לקראת סוף כל סמסטר מדווח המורה על הציונים שהוא נותן לכל תלמיד. המערכת יכולה לשפר את עבודתי כמורה כך: נגיד ואני מחנך כיתה מסוימת ואני רוצה לבדוק מי מהתלמידים שלי מאחר באופן קבוע מפריע מחסיר וכו' אני יכול לדעת בזמן אמת ועל בסיס שבועי את כל הנתונים של התלמידים שלי מהמורים המקצועיים.